סוגי ריקודים סלוניים פופולאריים לרחבת הריקודים במסיבות
אנשים בכל רחבי העולם נהנים מהאופי החברתי והתחרותי של ריקודים סלוניים.
ישנם כ- 7 ריקודים סלוניים פופולריים על רחבות ריקודים, על במות, בקולנוע ובטלוויזיה. אנחנו נעבור עליהם אחד אחד. נלמד לרקוד אותם ונקרא חומרים מעניינים עליהם.
לכל ריקוד שיבוא בהמשך תוכלו למצוא דברים כתובים אבל גם רשימה של סרטוני וידאו ללימוד הריקוד. אנחנו נביא חומר על סגנונות ריקוד כמו – צ'ה צ'ה צ'ה, ואלס, פוקסטרוט, סווינג, ג'ייב, רומבה וממבו.
חנן דרורי – סוגי ריקודים סלוניים
חנן דרורי ירקיד אתכם למיטב סוגי ריקודים סלוניים ולטיניים שנקראים גם ריקודי שנות השישים והם בעיקר ריקודי זוגות. חנן ישמיע לכם את שירי שנות השישים ויקרין על מסך ענק את הזמרים ששרו את השיר במקור. תוכלו לרקוד ברחבת הריקודים, במסיבות פרטיות או בארועים פרטיים. תוכלו גם להשתתתף בחידונים, לשיר קריוקי וגם להכות את התקליטיה. כמו כן חנן דרורי נותן הרצאות של כשעה על שירי שנות השישים שבסופה הוא ישמיע לכם רבע שעה של שירים כבקשתכם.
צור קשר
ריקוד צ'ה צ'ה – ריקוד קובני
צ'ה צ'ה הוא אחד הריקודים הלטיניים הפופולריים ביותר באמריקה הלטינית. כמו ריקודים לטיניים אחרים, גם הריקוד הזה מלא חיים תשוקה ואנרגיה והוא גם תוסס, ראוותני ושובב. תחושת האור התוססת של צ'ה צ'ה נותנת לו תחושה ייחודית של כיף לרקדנים ברחבי העולם. הצ'ה צ'ה דורש צעדים קטנים והרבה תנועת ירך (תנועה קובנית).
היסטוריה של צ'ה צ'ה
הריקוד נקרא גם צ'ה צ'ה צ'ה. זהו ריקוד קובני משנת 1940. מלחין וכנר בשם אנריקה ג'ורין פיתח את הריקוד כווריאציה של ממבו ורומבה. השם נגזר מקול נעלי רקדנים המדשדשות סביב הרצפה.
צ'ה צ'ה בפעולה
כדי לרקוד צ'ה צ'ה כמו מקצוען, הרקדנים חייבים לשלוט ב"תנועה קובנית", שהיא פעולת גוף לטינית. תנועה קובנית היא פשוט דרך ייחודית שבה הירכיים נעים למעלה ולמטה. תנועות הירכיים מגיעה בעיקר מכיפוף ויישור לסירוגין של הברכיים …
בצד שהברך מכופפת הירך טיפה למטה ולהפך. בצד שהברך מיושרת הירך טיפה למעלה.
המרכיבים העיקריים של צ'ה צ'ה הם צעדים משולשים וצעדי רוק. צעדים מהירים וקטנים חייבים להישמר לאורך כל הריקוד. התנועות הייחודיות של הירכיים נובעות מכיפוף ויישור הברכיים באופן קבוע לאורך הריקוד. רקדנים חייבים לסנכרן כל תנועה כשהם רוקדים במקביל זה לזה.
צ'ה צ'ה צעדים אופיניים
מכיוון שהצ'ה צ'ה דומה מאוד לרומבה ולממבו, יש לריקודים האלה מספר צעדים זהה. ההבדל העיקרי בין הריקודים הוא שהצעדים "האיטיים" של הרומבה והממבו מוחלפים בצעד וטריפל צ'ה צ'ה.
ריקוד ואלס – ריקוד זוגות רומנטי
הואלס הרומנטי הוא אחד הריקודים הסלוניים הפופולריים ביותר של כל הזמנים. נחשב על ידי כמה כ- "אמא של הריקודים של היום" וגם כ- "ריקוד עמוד השדרה" של הנשפים. הואלס התפתח בגרמניה וכיום הוא פופולרי בכל רחבי העולם. ריקוד זוגות רומנטי באמת, רך, עגול וזורם בתנועותיו. כיום מבדילים בין ואלס וינאי לבין ואלס אנגלי. הואלס האנגלי איטי יותר ורגוע.
ואלס היסטוריה
בהתבסס על טכניקות בסיסיות שמקורן במהלך 1920, ואלס המשיך להתפתח במהלך המאה ה -20. ואלס נולד בתור ריקוד עם אוסטרי-גרמני המכונה לנדלר, שהתאפיין בתנועות הסיבוב של השותפים הרוקדים יחד. המוסיקה של יוהן שטראוס סייע בהפצת הואלס.
מאפייני הואלס
הואלס הוא ריקוד חלק שבו נעים במעגל הריקוד. הריקוד מאופיין בפעולה של "עלייה ונפילה" וכולל צעד, גלישה, וצעד ב- 3/4 זמן. רקדנים צריכים להניע את כתפיהם בצורה חלקה, במקביל לרצפה במקום למעלה ולמטה. רקדנים חייבים לשאוף להאריך כל צעד. בפעימה הראשונה של המוזיקה, עושים צעד קדימה על העקב ואז על כרית כף הרגל עם עלייה הדרגתית על הבוהן, לאורך פעימה שנייה ושלישית של המוזיקה. בסוף הפעימה השלישית, העקב יורד על הרצפה למצב ההתחלתי.
ואלס בפעולה
מה שמייחד את הואלס הן טכניקות ה- "עלייה ונפילה" וה- "השפעה על הגוף". "עלייה ונפילה" היא הדרך בה הרקדן עולה ומנמיך כשהוא עובר מעליה על הבהונות, לירידה דרך הברך והקרסול ועד לרגל שטוחה. פעולה מסגנון שכזה נותנת לזוגות הופעה של עליה וירידה כשהם גולשים ללא מאמץ סביב הרצפה. טכניקת "השפעה על הגוף" נותנת לזוגות מבט מטולטל, מתנדנד בכיוון בו הם נעים. פעולות אלו צריכות לבוא בצורה חלקה ועם בטחון, מה שהופך את הואלס לריקוד פשוט, אך אלגנטי ויפה.
ואלס צעדים אופיניים
התנועה הבסיסית של ואלס היא רצף של שלושה שלבים המורכב מצעד קדימה או אחורה, צעד הצידה, וצעד סגירת הרגליים יחד. העיתוי של הצעדים נקרא "מהיר, מהיר, מהיר" או "1,2,3".
ריקוד פוקסטרוט
פוקסטרוט הוא הריקוד המועדף בקרב רקדנים רבים. הריקוד נחשב לחלק ולכן הוא מכונה לעיתים קרובות הרולס רויס של הריקודים הסטנדרטיים. ברגע שאתה לומד את הפוקסטרוט, אתה באמת מרגיש כמו רקדן.
מאפייני הפוקסטרוט
ריקוד יפה, רומנטי המורכב מצעדי הליכה וצעדי צד פשוטים למדי. קצב הריקוד מורכב מצעדים איטיים עם שתי פעימות של מוסיקה, וצעדים מהירים עם פעימה אחת של מוסיקה. עבודת הרגליים נעשית בקצב "איטי, מהר, מהר" או "איטי, איטי, מהר, מהר". את הפוקסטרוט חייבים לרקוד בצורה חלקה מאוד, ללא טלטול הגוף. תזמון הוא גם מרכיב חשוב מאוד של פוקסטרוט.
היסטוריה של הפוקסטרוט
הפוקסטרוט פותח בארצות הברית ב -1920. הריקוד נקרא על שם ממציא הריקוד והבדרן הארי פוקס. פוקסטרוט קשור לעתים קרובות עם סגנון הריקוד החלק של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס והוא הפך להיות אחד הריקודים הסלוניים הפופולריים ביותר בהיסטוריה.
הפוקסטרוט בפעולה
פוקסטרוט דומה מאוד לואלס. שני הריקודים חלקים וזזים בהם בקו מעגלי נגד כוון השעון. פעולות העלייה והנפילה של פוקסטרוט מגיעות מתנועות ההליכה הארוכות שנעשות על ידי הרקדנים. הריקוד משלב צעדים מהירים עם צעדים איטיים וזה נותן לרקדנים יותר גמישות בתנועה והנאת ריקוד גדולה.
פוקסטרוט – צעדים אופיניים
בפוקסטרוט, רקדנים עושים צעדים ארוכים במהלך הספירה האיטית וצעדים קצרים במהלך הספירה המהירה. על מנת לשמור על "טרוט" של הריקוד הזה, רקדנים צריכים לקצר את צעדיהם עם עליה בקצב המוזיקה. חלק מהצעדים יוצר דפוסי זיג זג אטרקטיביים על רחבת הריקודים.
ריקוד סווינג
ריקוד הסווינג הוא ריקוד סלוני בסגנון תוסס של ריקוד חברתי שבו הרקדן לעתים קרובות מרים, מסובב ומדליק את בן או בת הזוג. הסווינג נחשב כאחד הריקודים המגניבים והוא מועדף בקרב רקדנים חברתיים בכל הגילים.
הכיף שבסווינג
ריקוד הסווינג הוא אנרגטי ועם הרבה כיף, וכן דרך מצוינת להכיר אנשים. אחת הסיבות העיקריות לכיף שבריקוד היא העובדה שיש לרקדנים הזדמנות להוסיף סגנון וביטוי אישי משלהם. אם אתה משתתף בחוג שיעורי ריקוד הסווינג, אתה תלמד שלבים בסיסיים ודוגמאות, אבל המורה שלך יעודד אותך להוסיף נגיעות מיוחדות משלך.
סגנון הסווינג
לא קשה לזהות רקדני סווינג … חפשו בני זוג עם חיוכים גדולים והנאה גדולה. ריקוד הסווינג מאופיין בנדנוד, סיבוב, ואפילו זריקה של הרקדנים. בגלל סגנון הריקוד, הוא לא מתקדם מהמקום שבו הוא התחיל והוא מבוצע בעיקר בנקודה אחת. הריקוד פופולרי עבור משטח ריקודים.
ריקוד הסווינג הוא ריקוד מהיר. זוגות מחזיקים ידיים ולא מניחים ידיים על הכתפיים או סביב המותניים. כדי לרקוד סווינג צריך קצת לתרגל. ברגע שלומדים את הצעדים הריקוד זורם.
מוסיקת הסווינג
מוסיקאים רבים אומרים כי אין דבר כזה כמו מוסיקה מתנדנדת, יש רק "נדנדה" של מוסיקה. מוסיקה לריקודי סווינג היא מוסיקה מגוונות כמו הסגנונות הרבים של ריקוד הסווינג. ההתפתחות של סגנונות ריקוד הסווינג הושפעה במידה רבה על ידי המוזיקה הפופולרית של התקופה.
מוסיקת סווינג עשויה לכלול סגנונות כגון ג'אז, היפ-הופ, בלוז, רוק-אנד-רול, רגייט, פאנק ופופ. סגנון המוזיקה הנבחר קובע אילו תנופות ריקוד יש בריקוד עצמו. רקדני סווינג נהנים לרקוד במקצבים שונים, שכולל גם פעימות איטיות, המאפשרות להם לקבל הפסקה של הנדנוד המהיר.
ריקוד ג'ייב
ג'ייב הוא אחד מחמישה הריקודים הלטיניים הבינלאומיים. הדפוסים הבסיסיים שלה דומים לאלו של הסווינג.
מאפייני הג'ייב
לג'ייב ולסווינג יש הרבה מאפיינים דומים הכולל גם אותו סגנון של מוסיקת קצב. הג'ייב נותן תחושה של המון אנרגיה. תנועת הרגליים בריקוד נראית כמו פעולת שאיבה. הצעדים הבסיסיים של הג'ייב והסווינג מורכבים משני צעדים משולשים וצעד רוק. הג'ייב שונה בכך שהספירה בו מתחילה בצעד רוק, אשר נספר "1,2." שני הצעדים המשולשים נספרים "3 ו -4" ו "5 ו -6".
ג'ייב בפעולה
ג'ייב הוא ריקוד שמח מאוד, אנרגטי, עם שפע של הרמות ברכיים, כיפוף, ונדנוד של הירכיים. הג'ייב הוא המהיר ביותר מבין הריקודים הלטיניים. ג'ייב משלב המון בעיטות ותנועות, כולל סבוב של האישה. בריקוד הג'ייב לא נעים סביב רחבת הריקודים כמו בריקודים אחרים. למרות שרקדני הג'ייב עלולים להיראות כאילו הם מניעים את רגליהם באקראי לכל עבר, הרגליים מבוקרות היטב מתחת לגוף כשהברכיים קרובות זו לזו.
מוסיקת הג'ייב והקצב שלה
ניתן לרקוד את הג'ייב לצלילי מוסיקת הסווינג והבלוז המקפץ במקצב של כ -200 פעימות בדקה. בהתאם לסגנון המועדף, את הג'ייב ניתן לרקוד למגוון של מוסיקה קצבית כולל בוגי ווגי, סווינג ורוק אנד רול. הדבר החשוב ביותר למתחילים הוא להכיר את קצב המוזיקה. האזינו לתוף ולא למנגינה … התוף מספק את הקצב.
ג'ייב – צעדים אופיניים
צעד ג'ייב בסיסי הוא דפוס של 6-פעימות:
צעד רוק (ספירות 1 & 2)
מרדף שמאלה (ספירות 3 ו -4)
מרדף ימינה (ספירות 5 & 6)
היסטוריה של הג'ייב
מקור הריקוד בארצות הברית בשנת 1940. הג'ייב הושפע מריקודי בוגי, רוקנרול, סווינג אמריקאי / אפריקאי ולינדי הופ.
רומבה ריקוד
רומבה – ריקוד שמספר סיפור של אהבה ותשוקה בין מאהב חזק, זכרי, לבין אישה ביישנית, מתגרה. ריקוד הרומבה מלא בתנועות חושניות ונחשב על ידי רבים כריקוד הסקסי של הריקודים הסלוניים. "רומבה" הוא מונח המתייחס למגוון של ריקודים או "מסיבת ריקודים". המחול הזה של אהבה הוא אחד הריקודים הסלוניים הפופולריים ביותר. רוקדים אותו ברחבי העולם במועדונים, מסיבות, חתונות ובתחרויות מחול.
היסטוריה של הרומבה
רומבה מכונה לעתים קרובות "הסבא של הריקודים הלטיניים" שמקורם בקובה. הגיע לראשונה לארצות הברית בשנת 1920.
הרומבה בפעולה
תנועת הירך הייחודית, שנקראה תזוזה קובנית, היא מרכיב חשוב מאוד של הרומבה. תנועת הירך מופקת על ידי כיפוף ויישור הברכיים. האינטנסיביות של הרומבה גדלה על ידי קשר עין בין הגבר והאישה. הדממה של פלג הגוף העליון, תוך הוספת עוצמה דרמטית לחלק התחתון, מדגישה את התנועות החזקות והחושניות של הרגל וכף הרגל .
רומבה צעדים אופיניים
המקצב הבסיסי של הרומבה הוא מהר-מהר-לאט עם תנועות ירך ייחודיות מצד אל הצד. תנועות ההיפ בריקוד נראות כמוגזמות, אבל הן אינן מיוצרות על ידי המתנים – הן פשוט תוצאה של רגל, קרסול, ברך ופעולת רגל. כאשר העברות משקל אלה מבוקרות היטב, הירכיים דואגות לנוע בעצמן.
רומבה מוסיקה וקצב
מוסיקת רומבה כתובה עם ארבע פעימות לכל מידה, ב- 4/4 זמן. צעד מלא אחת מושלם בשני מדדים של מוסיקה. את קצב המוזיקה היא בדרך כלל על 104 עד 108 פעימות לדקה. מקצבי הרומבה, שפעם היו מושפעים ממוסיקה בסגנון אפריקאי, מצאו את דרכם לתוך מדינות מערביות, עם בלוז, רוק, וסוגי מוסיקה פופולריים אחרים. המוזיקה לפעמים מוגברת על ידי מכשירי מטבח תוצרת בית כמו סירים, מחבתות וכפות.
ריקוד ממבו – ריקוד קובני – ריקוד קצבי מהיר
הריקוד במקור מקובה. ברחבי העולם נהנים ממנו בשתי רמות המחול החברתית והתחרותית. ריקוד ממבו אהוב בקהלים סלוניים בגלל שהוא ריקוד קצבי מהיר, רמת האנרגיה שלו גבוה והמקצבים המדבקים. הריקוד הפך לפופולרי בשנים האחרונות בעזרת זמרים כמו ריקי מרטין. הממבו מרתק ומגוון.
מאפייני הממבו
התחושה של הממבו מבוססת בעיקר על תנועות קדימה ואחורה. המרכיבים העיקריים של הריקוד כוללים צעדי רוק וצד, עם נקודות אקראיות, בעיטות, ותנועות של כפות הרגליים. בריקוד הממבו תנועת ירך ייחודית, ומכאן פירוש המילה ממבו: "לנער אותו".
הממבו בפעולה
יש אומרים שהממבו הוא ריקוד פלרטטני, חושני ולפעמים כמעט גס. רקדני ממבו מופיעים עם תשוקה והם מביעים אותה עם תנועות הירכיים שלהם. תנועות ירך מוגזמות בשילוב עם צעדים ארוכים, זורמים, חדים ומהירים, תורמים לתחושה החושנית של הממבו.
היסטוריה של הממבו
ריקוד הממבו מקורו בקובה והוא נוצר מתערובת אפרו-קריבית, לטינית ואמריקנית. הממבו נקרא כך על ידי כהני וודו שחשבו שהם יכולים לשלוח רקדנים שיהפנטו במדינות אליהן הם מגיעים. בהתחלה הריקוד קבל גינוי מהכנסיות והוגבל על ידי הרשויות במדינות מסוימות. עם הזמן ממבו הפך לפופולרי ולסגנון ריקוד שאהוב עד היום.
ממבו צעדים אופיניים
ריקוד הממבו משתמש בפעימה 4/4 והוא דומה לקצב של ריקוד בולרו איטי. שילוב צעדי ממבו בסיסיים נעשה "מהר-מהר-לאט" עם תנועה של הרגל על הפעימה השנייה. על הפעימה השלישית, המשקל עובר אל הרגל השנייה, וחוזר אל הרגל המקורית בפעימה הרביעית. רקדנים נוהגים להניף מותן בכל שלב ושלב, ליצירת תנועה נוזלת ואווירה חושנית.
ממבו מוסיקה וקצב
במוסיקת ממבו, הקצב מוגדר על ידי מגוון של מכשירים קשתיים, כולל המראקאס (כלי הקשה עשוי משני תרמילים חלולים או דלועים המלאים בזרעים, חצץ וכדומה) ופעמוני פרות. המתחילים עלולים להיות מבולבלים על ידי מגוון של מקצבי ממבו, אבל גיוון הוא מה שנותן לממבו תבלין משלו. הקצב של הממבו משתנה בין מוזיקאים, עם מגוון רחב של 32 פעימות לדקה ועד ל -56 פעימות לדקה. בעבר, להקות ממבו קיימו תחרויות ידידותיות כדי לראות מי יכול ליצור את קצב הממבו הטוב ביותר. היום הריקוד עושה קאמבק ומתבצע בתחרויות סלוניים.
ריקודים נוספים
ריקוד הטוויסט – השיר "הטוויסט" נכתב על ידי האנק באלארד בשנת 1959. הוא ונעריו הרכיבו כמה תנועות פיתול עבור הבנים לריקוד בעת השמעת המוסיקה. לאחר מכן, בשנת 1960, צ'אבי צ'אקר הקליט את השיר "הטוויסט" והגיע אתו למקום 1 בארה"ב ובכך הוא הפך את ריקוד הטוויסט למפורסם.